Facebook has announced it's new privacy settings today. It is too early to say what (if any) impact this will have. It is also too late for Facebook to be trusted. From what I hear, I don't yet see a basic change in Facebooks understanding of peoples view of privacy. I also think that the assumption that people are willing to relinquish their privacy just to get a free or convenient service is incorrect. Look at the Buzz fiasco: in a nutshell, Google connected a service which contained private information (gmail) with a public service (buzz).

For many, Facebook was a service for private information. Sharing was for group of select people. One of the issues was that people with 4,000 so-called friends are not the same as people with 40 friends. For the former Facebook was the same as Buzz or Twitter - a megaphone; for the latter, facebook was the same as gmail or hotmail - a telephone. Expectations and usage were highly different.

התעוררו החכמים שלאחר המעשה, ואמרו "הפרטיות שלכם עומדת ביחס הפוך למידע האישי שתחשפו אודותיכם", ואף הוסיפו כי "למה הדבר דומה? זה כמו להצטרף למושבת נודיסטים ואחר כך להתלונן שכולם יכולים לראות לכם". בכך הצטרפו לרבים וטובים. אולי אני מיושן, אבל אני חושב שהם לא רק טועים, אלא גם מטעים אחרים. די להביט בשינויים בהגדרות הפרטיות לאורך השנים (עם פרוט כאן) להבין למה.

במזל טוב, משרד התקשורת אישר את יבוא ה-iPad לישראל ומט"ח יכולה להמשיך לקדם את ישום הספרים החדש שלה לסביבה זו.

קשה לבוא בתלונות למט"ח בתמיכתה בסביבות סגורות וקנייניות, שהרי מט"ח איננה מלכ"ר, אלא חל"צ (חברה לתועלת הציבור), ועליה להיות רווחית. הוצאת ספרי לימוד לפלטפורמות פתוחות, או אפילו הוצאתם במבנה דיגיטלי כנראה יקרה מדי, או לא רווחית מספיק. אפילו אתרי האינטרנט של מט"ח לבתי הספר תלויים בדפדפן אחד. הפרויקט של מחשבים ניידים בגני תקווה מדגיש זאת. 

מט"ח איננה היחידה בתפיסה זו. העדרם של ספרים דיגיטלים (למעט יחידי סגולה), מהשוק הישראלי איננו נובעת מהעדרם של הכלים והיכולות הנחוצות, כמו מהעדר מוטיבציה. לא פחות מטריד היא ההתלהבות מסביבת ה-iPad למערכת החינוך, כאשר חברת אפל עצמה חוסמת ישום שנועד לקדם את החינוך הטכנולוגי, ומנסה לנעול את המפתחים לסביבה זו לכלי הפיתוח שלה בלבד.

בכתיבת פוסט קודם, חזרתי לספרו של כריס אנדרסון, חינם, אודות הזנב הארוך, הדן באפשרויות של כלכלת שפע הנובעת מזמינות גבוהה של מוצרים ושרותים נדירים לכאורה. זמינות זו נובעת בעיקר, לדברי אנדרסון, מזמינות של תקשורת (אינטרנט) ומחשבים לחלקים גדולים והולכים של האוכלוסייה.

תאגיד האינטרנט האחראי על הקצאת שמות באינטרנט החל תהליך של אישור למתן שמות מתחם שאינם מתבססים על אותיות לטיניות. זהו תהליך שעוד יקח זמן ותלוי לא מעט ברשמים המקומיים.