privacy

כללי אצבע למניעת חרדה

האם יש מידה מסויימת של היסטריה ופרנויה במקרה של מעיין דק וצומת ספרים? גם יונתן קלינגר וגם אבנר פינצ'וק חושבים שלא. הם צודקים, אך הדיון, לדעתי מופנה מהר מדי לכוון השימוש בזיהוי ביומטרי ולא לסוגית איסוף המידע וסוגית האמון.

אם נביט במערכות נוכחות, עצם קיומם מצביע על בעית אמון בין עובד למעביד. האם לא די, בכל מקרה של תשלום המבוסס על שעות עבודה להגיש פיסת נייר או גיליון אלקטרוני בסוף היום, השבוע או החודש? למרבית מקומות בעבודה המשתמשים במערכת נוכחות יש גם אפשרות לקלט ידני, עבור עובד שהתחיל או סיים את יום העבודה במקום בו אין גישה לשעון נוכחות או במקרה של תקלה. מקומות העבודה עברו מכרטיסיות נייר לכרטיסים מגנטים משיקולים של נוחיות ויעילות. מרבית מקומות העבודה עברו למערכות ביומטריות מאותם שיקולים, פשוט משום שיש אלמט של חיסכון הנובע מעלות הכרטיסים המגנטיים. שיקול האמון בעובד לא בא לידי ביטוי, שכן, כפי שציינתי קודם עצם קיום שעון הנוכחות מצביע על בעית אמון.

בהנתן כי מערכות זיהוי ביומטריות אינן מושלמות בפני עצמן, הן עדיין פשרה, ולא בהכרח הגרועה ביותר. הבא נבחון מספר חלופות וההשלכות שלהן:

האינטרנט זה אמריקה

רוח משונה נושבת בארה"ב. הסנט מסמיך את הנשיא לנתק את האינטרנט וצוות הבטחון הלאומי יוזם מערכת זהות לאומית. דומה כי האמריקנים הם קרתניים לא פחות מאיתנו.

האינטרנט קמה במקורה להתמודד בדיוק עם הסכנה של כשל בנקודה מרכזית. הסכנה בזמן פיתוח האינטרנט הייתה של טילים או מפציצים סובייטים, כעת עליה להתמודד עם ממשלת ארצות הברית. מערכת הזהות הלאומית גם היא חסרת ערך, כאשר לא מעט מהפשיעה הקיברנטית נובעת מתוך הסחר הבין לאומי. האם מהיום נצטרך ויזה רק כדי לקנות ב-eBay?

Open Data, Open Process

Governments love data. Nothing new about this. Data collected for financial reasoning (at the time) is a very helpful tools for today's historians.

Now, however, we don't seem to want to wait 900-2,400 years for this data. This want of open data, can have unwelcome consequences, warn both Danah Boyd and Lawrence Lessig. While both are not opposed to transparency and open data, both quote examples where they feel individuals privacy and freedom might be compromised by exposure, due to bad openness policies. Both also note that the influx of data can be manipulated to provide misleading interpretations of the data.

I think this is an incomplete view of the benefits of open data. The value of open data is not only in the raw data researching tools such as gapminder or Worlfram Alpha, or for storing it in the internet archives for future historians. Access to this data also allows us to question the processes and policies leading to the collection and use of this data.

Facebook: Too early, too late

Facebook has announced it's new privacy settings today. It is too early to say what (if any) impact this will have. It is also too late for Facebook to be trusted. From what I hear, I don't yet see a basic change in Facebooks understanding of peoples view of privacy. I also think that the assumption that people are willing to relinquish their privacy just to get a free or convenient service is incorrect. Look at the Buzz fiasco: in a nutshell, Google connected a service which contained private information (gmail) with a public service (buzz).

For many, Facebook was a service for private information. Sharing was for group of select people. One of the issues was that people with 4,000 so-called friends are not the same as people with 40 friends. For the former Facebook was the same as Buzz or Twitter - a megaphone; for the latter, facebook was the same as gmail or hotmail - a telephone. Expectations and usage were highly different.

חוכמה שלאחר מעשה

התעוררו החכמים שלאחר המעשה, ואמרו "הפרטיות שלכם עומדת ביחס הפוך למידע האישי שתחשפו אודותיכם", ואף הוסיפו כי "למה הדבר דומה? זה כמו להצטרף למושבת נודיסטים ואחר כך להתלונן שכולם יכולים לראות לכם". בכך הצטרפו לרבים וטובים. אולי אני מיושן, אבל אני חושב שהם לא רק טועים, אלא גם מטעים אחרים. די להביט בשינויים בהגדרות הפרטיות לאורך השנים (עם פרוט כאן) להבין למה.

הזנב הארוך של אבטחת מידע

בכתיבת פוסט קודם, חזרתי לספרו של כריס אנדרסון, חינם, אודות הזנב הארוך, הדן באפשרויות של כלכלת שפע הנובעת מזמינות גבוהה של מוצרים ושרותים נדירים לכאורה. זמינות זו נובעת בעיקר, לדברי אנדרסון, מזמינות של תקשורת (אינטרנט) ומחשבים לחלקים גדולים והולכים של האוכלוסייה.

Syndicate content