government

Internet, friends, trust and continuity

When Dave Winer asks "Can we use S3 and EC2 to host free speech?", following Amazon decision to remove the wikileaks site from its server, he is following up on a discussion started in the Rebooting the News podcast on Friends of the internet. In this he more or less said that the internet has no friends in the corporate world. While originally viewing this as the realpolitik of the corporate world, leaving his own servers on Amazon, he now seems to be more troubled. He is correct in both cases, but I also think he is also overly pessimistic.

There are services which are inherently more Internet friendly, such as WordPress or Acquia. By simply providing their platform as open source they allow their client to chose between the comfort of hosted service, installation and support on other services (such as Amazon) or private hosting. This means that of your platform is important enough for you you can move more rapidly if your current provider has gone to the dark side.

This, however, is not the same for one of the more basic and fundamental services of the Internet, the DNS system. This is the system which makes it possible to use domain names. Blocking, manipulating or overtaking this can fragment the Internet. This is much harder to fix or migrate from, and poses a more serious question then trusting a hosting provider.

Three Internets

Wikileaks is being chased off the internet, and the US government is commandeering the DNS records of web sites. This is done both via the infrastructure services (DNS), pressuring network service providers and other service providers.

Regadless of your feeling about Wikileaks, it is obvious those encountering such measures will look for alternatives for their activities. This might seem fine for the policy makers, as it will move such troublemakers of the radar for the general public and themselves. But this "out of site" mentality may have larger consequences. Looking at the development of the Internet (or rather, the web, the presentation function of the Internet), I can see how the Internet will split into three networks:

גרגרני מידע

הרשויות אוהבות לאסוף מידע, אך אינן אוהבות לשתף אותו, להסביר איך ומדוע הוא נאסף. אפילו כאשר עומד לרשותם מידע זמין, לא נראה שהם יודעים כיצד להשתמש בו.

לא כל מאגר מידע הוא רע. אך שימו לב איך אותו גוף יכול להתנגד למאגר מידע המשרת את האזרח וכמעט באותה נשימה לאפשר מאגר מידע הפוגע באזרח. תמהתני כיצד הייתה מגיבה הממשלה אם הייתי שולח למשרד האוצר חשבונית על כל דיווח מע"מ או מס הכנסה לכיסוי העלויות?

שיתוף בתוך רשויות הממשלה יכול לשרת את הציבור, ולדוגמא סיפור קצר:

אלמוני פנה לעמותה הממומנת על ידי משרד הרווחה לקבלת השתתפות בנסיעות של בנו למרכז יום של העמותה. מסיבות שונות, עלות ההסעה הייתה גבוהה מהסכום בו משתתף משרד הרווחה, ומשרד הרווחה דרש מהעמותה לשאת בעלויות. העמותה התנגדה. כאשר אותו אלמוני הגיע לפגישה בעמותה, הבחינה עובדת העמותה כי על רכבו תו נכה. לאחר חקירה ודרישה עלה כי אותו אלמוני מקבל את הטבות המס ועוד קצבת ניידות מהביטוח הלאומי עבור בנו. הטבות אלו נועדו, בין השאר, לאפשר לאותו אלמוני לנייד את בנו למרכז היום.

האינטרנט זה אמריקה

רוח משונה נושבת בארה"ב. הסנט מסמיך את הנשיא לנתק את האינטרנט וצוות הבטחון הלאומי יוזם מערכת זהות לאומית. דומה כי האמריקנים הם קרתניים לא פחות מאיתנו.

האינטרנט קמה במקורה להתמודד בדיוק עם הסכנה של כשל בנקודה מרכזית. הסכנה בזמן פיתוח האינטרנט הייתה של טילים או מפציצים סובייטים, כעת עליה להתמודד עם ממשלת ארצות הברית. מערכת הזהות הלאומית גם היא חסרת ערך, כאשר לא מעט מהפשיעה הקיברנטית נובעת מתוך הסחר הבין לאומי. האם מהיום נצטרך ויזה רק כדי לקנות ב-eBay?

Open Data, Open Process

Governments love data. Nothing new about this. Data collected for financial reasoning (at the time) is a very helpful tools for today's historians.

Now, however, we don't seem to want to wait 900-2,400 years for this data. This want of open data, can have unwelcome consequences, warn both Danah Boyd and Lawrence Lessig. While both are not opposed to transparency and open data, both quote examples where they feel individuals privacy and freedom might be compromised by exposure, due to bad openness policies. Both also note that the influx of data can be manipulated to provide misleading interpretations of the data.

I think this is an incomplete view of the benefits of open data. The value of open data is not only in the raw data researching tools such as gapminder or Worlfram Alpha, or for storing it in the internet archives for future historians. Access to this data also allows us to question the processes and policies leading to the collection and use of this data.

זה לא העלות, זה המחיר

כוונתם של חץ בן חמו ודורון אופק טובה, אך אני חושב שהם אינם מבינים את הלך המחשבה של פקידי הממשלה, או למען הדיוק, את העדרו. את המחשבה עושים הספקים, גופים כמו מט"ח מול מערכת החינוך, החברה לאוטומציה מול הרשויות המקומיות וכן הלאה. לספקים מספר אינטרס לקדם תוכנות קנייניות:

  • עיקר עלויות הגיור נופלות על מפתח התכנה
  • הספק "גוזר קופון" על עלות הרישוי (יש לזכור כי עלות הרישוי אינה כוללת בהכרח עלות תמיכה ופיתוח, אלא רק את זכות השימוש)
  • המפתח תורם חלק ניכר מעלות הפירסום והשתדלנות

העלות של התכנה הקניינית אינה רק בעלות הרישוי, אלא גם בנעילה מול הספק. עלות זאת אינה רק ברכישה, ברישוי ובתמיכה הנלווית, אלא גם בקושי של ההתנתקות ממערכת קיניינית. אם אני מנחש נכונה את הגוף אליו מתיחס דורון אופק במאמרו, הרי שהתהליך רחוק מלהיות חלק ופשוט. לכאורה אין קושי גדול בהחלפת MS-Office על Windows ב-OpenOffice על Linux עבור אותם משתמשים שכתיבת מסמכים היא עיקר עבודתם, שכן לאחר הפרץ והצווחה הראשונים של המשתמשים, מסתבר כי מעבד תמלילים הוא מעבד תמלילים. אך בלא מעט מקרים מעבד התמלילים או הגיליון האלקטרוני מבצע שאילתות או מעדכן מסד נתונים מרכזי, כאן כבר נדרש ניתוח מערכת וכתיבת קוד. זהו קן צרעות חדש, היות וקוד זה הוא בלא מעט מקרים קוד קנייני של הספק, ולא של יצרן התכנה. הספק לא רק שאינו מעוניין למסור את הקוד ללקוח (דהיינו הממשלה, ולמעשה אנחנו), אלא שבלא מעט מקרים אינו מעוניין בהשקעה של עידכונו.

לא מתווכחים עם הצלחה

לאור הצלחת נט המשפט, עם משרד החינוך רוצה.

iחינוך

במזל טוב, משרד התקשורת אישר את יבוא ה-iPad לישראל ומט"ח יכולה להמשיך לקדם את ישום הספרים החדש שלה לסביבה זו.

קשה לבוא בתלונות למט"ח בתמיכתה בסביבות סגורות וקנייניות, שהרי מט"ח איננה מלכ"ר, אלא חל"צ (חברה לתועלת הציבור), ועליה להיות רווחית. הוצאת ספרי לימוד לפלטפורמות פתוחות, או אפילו הוצאתם במבנה דיגיטלי כנראה יקרה מדי, או לא רווחית מספיק. אפילו אתרי האינטרנט של מט"ח לבתי הספר תלויים בדפדפן אחד. הפרויקט של מחשבים ניידים בגני תקווה מדגיש זאת

מט"ח איננה היחידה בתפיסה זו. העדרם של ספרים דיגיטלים (למעט יחידי סגולה), מהשוק הישראלי איננו נובעת מהעדרם של הכלים והיכולות הנחוצות, כמו מהעדר מוטיבציה. לא פחות מטריד היא ההתלהבות מסביבת ה-iPad למערכת החינוך, כאשר חברת אפל עצמה חוסמת ישום שנועד לקדם את החינוך הטכנולוגי, ומנסה לנעול את המפתחים לסביבה זו לכלי הפיתוח שלה בלבד.

שנת הפרנויה

אני לא פרנואיד, זו שמועה מרושעת המופצת על ידי אויבי הרבים מספור. אני פשוט צריך לשתות כוס מים ולהרגע. רק שמים יקרים ובחוסר, או אולי לא.

שלוש יריות אקדח

כל מה שצריך זה אידיוט אחד. שוטר מג"ב ירה במחשב של לילאנה זוסמן. התמונות אינן נראות כמו ירי של רובוט משטרתי, אלא ירי מאקדח או רובה.

Syndicate content