iחינוך
במזל טוב, משרד התקשורת אישר את יבוא ה-iPad לישראל ומט"ח יכולה להמשיך לקדם את ישום הספרים החדש שלה לסביבה זו.
קשה לבוא בתלונות למט"ח בתמיכתה בסביבות סגורות וקנייניות, שהרי מט"ח איננה מלכ"ר, אלא חל"צ (חברה לתועלת הציבור), ועליה להיות רווחית. הוצאת ספרי לימוד לפלטפורמות פתוחות, או אפילו הוצאתם במבנה דיגיטלי כנראה יקרה מדי, או לא רווחית מספיק. אפילו אתרי האינטרנט של מט"ח לבתי הספר תלויים בדפדפן אחד. הפרויקט של מחשבים ניידים בגני תקווה מדגיש זאת.
מט"ח איננה היחידה בתפיסה זו. העדרם של ספרים דיגיטלים (למעט יחידי סגולה), מהשוק הישראלי איננו נובעת מהעדרם של הכלים והיכולות הנחוצות, כמו מהעדר מוטיבציה. לא פחות מטריד היא ההתלהבות מסביבת ה-iPad למערכת החינוך, כאשר חברת אפל עצמה חוסמת ישום שנועד לקדם את החינוך הטכנולוגי, ומנסה לנעול את המפתחים לסביבה זו לכלי הפיתוח שלה בלבד.
קורי דוקטורוב כבר הניף את דגל ההזהרה. כל זאת בעד שיש לזכור שה-iPad איננו יחידה עצמאית, ודורש מחשב על מנת להפעיל אותו ולשדרג אותו, ועלותו אינה שווה לכל נפש. ה-iPad הוא מוצר צריכה המותאם לעולם המדיה הישן, ולא בכדי הוא מעורר התלהבות אצל אנשים כמו רופרט מרדוך.
לא בבית ספרי.
כתובת טראקבק לפרסום זה:
| נספחים | Size |
|---|---|
| על מחשבים ניידים בכיתות ותרומתם.pdf | 73.4 KB |

תגובות
פרסום תגובה חדשה