בכתיבת פוסט קודם, חזרתי לספרו של כריס אנדרסון, חינם, אודות הזנב הארוך, הדן באפשרויות של כלכלת שפע הנובעת מזמינות גבוהה של מוצרים ושרותים נדירים לכאורה. זמינות זו נובעת בעיקר, לדברי אנדרסון, מזמינות של תקשורת (אינטרנט) ומחשבים לחלקים גדולים והולכים של האוכלוסייה.

תאגיד האינטרנט האחראי על הקצאת שמות באינטרנט החל תהליך של אישור למתן שמות מתחם שאינם מתבססים על אותיות לטיניות. זהו תהליך שעוד יקח זמן ותלוי לא מעט ברשמים המקומיים.

אני לא פרנואיד, זו שמועה מרושעת המופצת על ידי אויבי הרבים מספור. אני פשוט צריך לשתות כוס מים ולהרגע. רק שמים יקרים ובחוסר, או אולי לא.

המאמר של ד"ר ענת ישראלי דיכדך אותי. כאשר נרשמתי לאוניברסיטה, הייתי בטוח כי היסטוריה היא התחום בו אני הולך להתמחות ולעסוק, ומחשבים הם תחביב. מדובר בשנות השמונים של המאה הקודמת, ומחשבים היו צעצוע לחובבים. עם הזמן התברר לי כי אין עתיד בהיסטוריה, וכי אני איש מחשבים טוב יותר מאשר הסטוריון. תחום המחשבים הפך להיות המקצוע, והסטוריה התחביב.